פסק-דין בתיק רע"א 44158-09-12

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופט נ' שטרנליכט), לפיה דחה את בקשת המבקשים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגדם ע"י המשיבה.

2.  ברקע הבקשה פסק דין קודם בין הצדדים שאישר הסכמה אליה הגיעו ביום 8.5.11, זאת בתביעה שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשים לביטול הסכם למתן שירותי בניית בית בישוב ברקן, זאת נוכח טענה להפרת ההסכם מצידם של המבקשים. במסגרת פסק הדין המשיכו הצדדים בהתקשרות בינהם, היינו שהמשיבה תמשיך בבנייה, בכפוף למילוי חובות המבקשים ובכלל זה עמידה בלוח התשלומים, מסירת המחאה לבטחון מראש ביחס לכל שלב ביצוע ועוד.

3.   נוכח טענה להפרת פסק הדין החלוט שבין הצדדים, פתחה המשיבה ביום 15.1.12 תיק הוצאה לפועל למימוש משכון ביחס לזכויות המבקשים במגרש עליו מבוצעים שירותי הבניה, משכון אשר נמסר ונרשם עפ"י ההסכם בין הצדדים.

4.  המבקשים לא הגישו התנגדות למימוש המשכון משך כ - 4 חדשים, ובמקום זאת הגישו ביום 3.4.12 תובענה בהמרצת פתיחה, בה עתרו להצהיר כי ההסכם המקורי שבין הצדדים מיום 31.7.09 בטל, ולחלופין זכאים המבקשים לבטלו, כי המשכון שנרשם הינו בטל ומחוסר תוקף, כי יפוי הכח הנוטריוני בטל ועל ביטול כל הליכי ההוצאה לפועל.

5.  בד בבד עם התובענה הוגשה על ידי המבקשים בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל עד למתן פס"ד בהמרצת הפתיחה. ביום 8.7.12 התקיים בפני כב' השופט שטרנליכט דיון בתיק ההמרצה, במסגרתו נחקרו הצדדים ובסיומו ניתנה החלטת בית המשפט קמא לפיה דחה את הבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי המדובר בטענות חיוב על פי פסק הדין שמכוחו נפתח תיק ההוצאה פועל ודינן להתברר במסגרת טענת פרעתי שתוגש ולא במסגרת תובענה זו, אשר לטענת המבקשים נוגעת לעצם חיובם על פי פסק הדין המקורי.

6.  החלטה זו הדוחה עיכוב הליכי הוצאה לפועל, היא מושא הבקשה שלפני.

7.  תמצית טיעוני המבקשים היא, כי המדובר בעילות חדשות שנולדו לאחר הנתן פסק הדין  ואשר מכוחן קיימת למבקשים הזכות לעתור לבית המשפט בתביעה הנדונה. אין המדובר בטענות להעדר חיוב על פי פסק הדין אלא בתביעה לביטול ההסכם והמשכון שמכוחו נפתח תיק ההוצל"פ, וככל שבסופו של יום תתקבל התובענה, ממילא לא יהיה בסיס לתיק ההוצל"פ.

בנסיבות אלה טוענים המבקשים, עיקר בית המשפט בהחלטתו את זכויות המבקשים להגיש תביעה להצהרת בטלות המשכון ו/או ביטולו, וחייבם להגיש תביעה בטענת "פרעתי" שאינה הסעד (כך במקור) אותו הם טוענים.

במסגרת דיון שהתקיים לפני, חזר ב"כ המבקשים על האמור בבקשתו והדגיש כי המדובר באירועים שנולדו לאחר מתן פסק הדין, כי המשיבה לא עומדת בתנאי ההסכם עימה, לא סיימה ולא תסיים את הבניה. עוד הרחיב בעניין מצבה הכלכלי של המשיבה וטען כי מאזן הנוחות בעניין זה נוטה לזכות המבקשים שכן לו יזכו בתביעתם, לא יהיה ממי להפרע.

8. תשובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. תמצית טענותיה היא כי המדובר בבקשה שתכליתה עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, אשר הוגשה לבית המשפט קמא בחוסר תום לב ותוך הסתרת קיומו של פסק הדין החלוט שניתן כנגד המבקשים. המבקשים עצמם הודו, כך טוענת ב"כ המשיבה, כי אין המדובר אלא בנסיבון לבצע "מקצה שיפורים" ביחס להליך שניתן לגביו פסק דין חלוט. כן הזכירה את ההלכה לפיה אין להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לסעדים זמניים, וכן את החשיבות למימוש יעיל ומהיר של משכון קיים בהליכי ההוצאה לפועל, שהוא הליך עצמאי המגלם בתוכו את כלל זכויות הנושה.

9.  אחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, בפרוטוקול והחלטת בית המשפט קמא, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי להיעתר לה.

10. כידוע, מתן או אי מתן סעד זמני מסור לשיקול-דעתו של בית-המשפט הדיוני, ובדרך כלל לא יתערב בית-משפט לערעורים בהחלטה מסוג זה ולא יסתור את שיקול-הדעת שהשתמש בו בית-משפט קמא, תוך שמעורבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לגבי מתן סעד זמני נעשית במשורה ובמקרים נדירים בלבד (ר' למשל: רע"א 8843/09 רוזה סטרוד נ' עו"ד קובי אשכנזי, פסקה 4 להחלטת כב' השופטת א' חיות (5.11.09), רע"א 3851/11 יוסף נדב נ' אביעד לוי, פסקה 4 להחלטת כב' השופטת א' חיות (7.6.11), רע"א 5290/08 עמליה הורוביץ ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח', פסקה 5 להחלטת כב' השופטת ע' ארבל (1.7.08), רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 4 להחלטת כב' השופטת ט' שטרסברג כהן (15.5.97); רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (15.11.98); רע"א 8267/07 סאמר נ' מוסא (14.10.07).

לא מצאתי שענייננו נופל למסגרת מקרים חריגים אלו.

11. גם לגופו של עניין לא מצאתי יסוד למבוקש.

      במהלך עדותו של המבקש 2 בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא ,הודה כי המבקשים הפרו את פסק הדין החלוט ולא הפקידו את ההמחאות שחויבו להפקיד במסגרתו. בעניין זה צפה בזמנו בית המשפט (כב' השופטת ר' שרון) עובר למתן פסק הדין המקורי, אפשרות לאי עמידה בהוראות ההסכם, ובהתאם הורה על הפקדת המחאות לבטחון על ידי המבקשים וקבע במפורש כדלקמן:

 " לאחר ובכפוף לביצוע תשלום מלוא סכום הפשרה על פי הסכם זה, תמשיך המבקשת בבניית ביתם של התובעים על פי ההסכם מיום 31.7.09 (להלן: החוזה), כאשר לוחות הזמנים לבנייה על פי החוזה יחולו ממועד סיום תשלום מלוא סכום הפשרה. על הצדדים יחולו כל החובות והזכויות הנובעות הימנו ובכלל זה חובתם של המשיבים (המבקשים דנן - י.ש.) לעמוד בלוח התשלומים בהתאם לקצב הבנייה כפי שנקבע בחוזה ולרבות מסירת המחאה לבטחון מראש ביחס לכל שלב הביצוע הבא על פי ההסכם.

אי הפקדת ההמחאות במועד ו/או באם מי מהן לא תכובד על ידי הבנק הנמשך, מסיבה התלויה במשיבים, כי אז הדבר יחשב כהפרה יסודית מצד המשיבים של החוזה הנ"ל ובמקרה כזה - המבקשת תהיה משוחררת מחובותיה להשלמת בניית ביתם של המשיבים על פי החוזה וכן - החוזה ייחשב בטל ומבוטל. למען הסר ספק - במקרה כזה בין היתר - יהיו המשיבים חייבים בתשלום הפיצוי המוסכם למבקשת על פי החוזה הנ"ל ולכל סעד אחר העומד למבקשת למקרה של הפרת החוזה, לרבות מימוש יפוי הכח הנוטריוני שהופקד בידה ומכירת המגרש". (נספח 1 לתשובת המשיבה).

12. לטענת המשיבה לא עמדו המבקשים בקיום התחייבויותיהם על פי ההסכם ולא עמדו בתשלומים הקבועים בו, ועל כן פתחה היא נגדם בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון. אף אם אקבל את גרסת המבקשים לפיה עמדו בתשלום ההוצאות שנפסקו במסגרת פסק הדין ואינם חייבים כספים למשיבה (ס' 10 לתצהיר המבקש 2), (ואין בידי לקבוע כך במסגרת זו),  אין מחלוקת כי לא הפקידו את ההמחאות שהיוו יסוד בפסק הדין. הפרה זו מהווה הפרה יסודית ובעטיה זכאית המשיבה לכאורה למימוש זכויותיה.

13. זאת ועוד, יש לזכור כי המבקשים לא הגישו כל ערעור על פסק הדין והוא הפך חלוט. המבקשים לא הגישו גם כל תביעה נפרדת חלופית לביטול פסק הדין האמור. גם באשר להליכי ההוצאה לפועל חדלו הם מלהגיש כל התנגדות להליכים שנפתחו נגדם למימוש המשכון בהוצאה לפועל.